בקצרה: לפי רשות המסים, מי שנכנס לישראל רשאי להביא בפטור ממסים מזון עד 3 ק"ג בסך הכל, בתנאי שמכל סוג מזון אין יותר מ-1 ק"ג. זה חלק מהפטור של 200 דולר, ואותו כלל מופיע גם במדריך המכס לתיירים. פירות, ירקות, זרעים ושתילים טעונים רישיון של השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, והפטור מרישיון שבתקנות לא חל על מה שנוסע מביא במטען היד. בשר מיובא טעון תעודת הכשר לפי חוק בשר ומוצריו. הכמויות של 15 ק"ג למשלוח ו-5 ק"ג למזון מסוים שייכות לייבוא אישי של מזון בחבילה.
במזוודה: כמה מזון נכנס בפטור ממסים
במדריך המכס לנוסע השב מחו"ל, רשות המסים מונה את החפצים שאפשר להביא בפטור ממסים ולעבור איתם במסלול הירוק. אחד מהם הוא חפצים לשימוש עצמי או כמתנה בערך של עד 200 דולר, לכל נכנס מגיל שנתיים. במסגרת הסכום הזה אפשר להביא מזון עד 3 ק"ג בסך הכל, בתנאי שמשקלו של כל סוג מזון לא עולה על 1 ק"ג.
הפטור אישי לכל נכנס, ואי אפשר לצרף את הזכויות של כמה נוסעים. אותו כלל מזון מופיע גם במדריך המכס לתיירים ולתושבי חוץ.
המדריך מציין שהמידע בו לא מהווה אישור לגבי תנאים והגבלות שקובעות רשויות אחרות. באותו מדריך, צמחים וזרעים מופיעים ברשימת הפריטים שהיבוא שלהם מותנה באישור, והרשות המוסמכת לגביהם היא משרד החקלאות.
פירות, ירקות, זרעים וצמחים
לפי תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי), התשס"ט-2009, לא ייבא אדם צמח, מוצר צמח, נגע או אמצעי לוואי אלא ברישיון בכתב של מנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות. בתקנות יש פטור מרישיון לחלק מהטובין, אבל הוא חל במפורש "למעט ... טובין המיובאים במטען יד של נוסע".
מה נחשב צמח ומוצר צמח, לפי חוק הגנת הצומח, התשט"ז-1956:
- צמח כולל את הפרי שלו וכל חלק של הצמח.
- מוצר צמח הוא חומר מעובד או לא מעובד שמקורו בצמח, למעט נוזלים ושמנים, מוצרי מזון שעברו עיקור, פיסטור, תסיסה או המלחה, ומוצרי מזון שעברו תהליך תעשייתי אחר שיש בו, לפי צו של שר החקלאות, כדי להשמיד נגעים. התקנות מוציאות מההגדרה גם מוצרים שהוקפאו בטמפרטורה נמוכה ממינוס 18 מעלות צלזיוס, או נקלו בטמפרטורה של יותר מ-185 מעלות צלזיוס למשך 15 דקות לפחות.
- אמצעי לוואי כולל כלי קיבול וחומרי אריזה לצמחים, וכן מכשיר, אדמה, זבל או חומר אחר שנועדו לשמש או ששימשו לגידול צמחים, לקטיף, לאחסון או להובלה שלהם.
משרד החקלאות מסביר שהכנסה של תוצרת צמחית בלי פיקוח חושפת את החקלאות ואת הסביבה בישראל לחדירה של מזיקים ומחלות, עם השלכות שעלולות להיות בלתי הפיכות. לפי המשרד, מפקחי הגנת הצומח בודקים תוצרת חקלאית גם בכבודה האישית של נוסעים ותיירים, ולא רק במשלוחים מסחריים.
לאישור על צמחים וזרעים, מדריך המכס מפנה לשירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, בטלפון 03-9681587.
לפי משרד החקלאות, ב-2022 נתפסו בנתב"ג 1,259 נוסעים שניסו להכניס תוצרת חקלאית בלי האישורים המתאימים, ויותר מ-4.5 טונות של תוצרת צמחית. כמחצית מהתפיסות היו פירות כמו תפוחי עץ, בננות, תותים ופירות יער, ונתפסו גם אננס, פקעות יאם, עגבניות, מלפפונים, פלפלים חריפים, זרעים ושתילים.
באותה שנה הציב המשרד באזור איסוף הכבודה מכלים שבהם נוסעים יכולים להשליך חומר צמחי מיוזמתם, ולפי המשרד כ-15% מהחומר הצמחי שהושמד באותה שנה נזרק בהם.
בשר
חוק בשר ומוצריו, התשנ"ד-1994, קובע שלא ייבא אדם בשר אלא אם כן קיבל לגביו תעודת הכשר. תעודת הכשר בחוק היא תעודה לבשר מיובא שנתנה מועצת הרבנות הראשית לישראל, או מי שהיא הסמיכה. "בשר" בחוק הוא כל סוגי הבשר ומוצריו שראויים למאכל אדם, כולל בשר של עופות.
מזון בחבילה מחו"ל: ייבוא אישי
לייבוא אישי של מזון יש כללים משלו, בצו ייבוא אישי, התשע"ט-2019, ובנוהל של שירות המזון הארצי במשרד הבריאות (נוהל 05-008 משנת 2017). הכמויות בצו נקבעו לכל משלוח:
- עד 5 ק"ג ממזון מסוים, ולא יותר מ-15 ק"ג מזון בכל משלוח;
- תבלינים ואבקות תיבול: עד 500 גרם מכל תבלין, ולא יותר מ-5 ק"ג בכל משלוח;
- זעפרן: עד 20 גרם בכל משלוח;
- תוספי תזונה: עד 5 פריטים מאותו תוסף, ולא יותר מ-15 פריטים בכל משלוח;
- לא יותר מ-6 משלוחים שמכילים מזון בשנה קלנדרית;
- המזון נארז וסומן על ידי היצרן לפני שיווקו, כך שאפשר לזהות אותו כמזון. בנוהל של משרד הבריאות: ארוז מראש ומסומן בשפת המקור.
הצו לא חל על מזון שמכיל בשר, למעט שימורים שמכילים בשר; על מזון שמכיל חלב, למעט גבינות קשות, מוצרי חלב משומרים, אבקות חלב, ממתקים ומשקאות שמכילים חלב; ועל תרכובות מזון לתינוקות ולפעוטות. על מה שהצו לא חל עליו חלים כללי הייבוא הרגילים. בנוהל של משרד הבריאות, גבינות קשות מותרות בכמות כוללת של עד 5 ק"ג, ושימורים שמכילים דגים מותרים בכמויות שלמעלה.
כשמקבלים מזון בייבוא אישי, בכל ערך, המקבל חותם על הצהרה שהמזון עומד בתנאי הצו ומיועד לשימוש אישי או משפחתי, וההצהרה מוגשת לדואר ישראל או לחברות השילוח או הבלדרות.
בנתב"ג: המסלול הירוק והמסלול האדום
בנתב"ג, אחרי איסוף הכבודה, היציאה מאולם הנוסעים עוברת במסלול הירוק או במסלול האדום. לפי רשות המסים, מעבר במסלול הירוק נחשב הצהרה שהנוסע נושא רק את החפצים והכמויות שפטורים ממסים. מי שמביא חפצים בערך או בכמות שעולים על הפטור צריך לעבור במסלול האדום ולהצהיר, ובמקרה של ספק רשות המסים ממליצה לעבור במסלול האדום.
לפי רשות המסים, יבוא של חפצים או כמויות שלא לפי הכללים הוא עבירה, שבגללה אפשר לחייב בקנס מינהלי או להעמיד לדין, ו/או לחלט (להחרים) את הטובין. תקנות הגנת הצומח מסמיכות מפקח של הגנת הצומח להורות על השמדה של משלוח שלא עומד בתקנות.
המידע במאמר כללי בלבד. במקרה של סתירה בינו לבין הוראות הדין, הוראות הדין גוברות.
מקורות: רשות המסים (מדריך המכס לנוסע השב מחו"ל ומדריך המכס לתיירים), משרד החקלאות (השירותים להגנת הצומח ולביקורת), משרד הבריאות (שירות המזון הארצי), חוק הגנת הצומח ותקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים), חוק בשר ומוצריו, צו ייבוא אישי.
טסים מנתב"ג או אליו?