בקצרה: אינקוטרמס הם כללים שמפרסמת לשכת המסחר הבינלאומית (ICC). בעסקת מכר בין קונה למוכר הם קובעים מי מארגן את ההובלה ואת הביטוח ומי מטפל במכס, איפה ומתי הסיכון עובר מהמוכר לקונה, ומי משלם אילו עלויות. הגרסה העדכנית היא Incoterms® 2020. שבעה מהכללים מתאימים לכל אמצעי הובלה, כולל הובלה אווירית, וארבעה (FAS, FOB, CFR, CIF) נועדו להובלה בים ובנתיבי מים פנימיים.
Incoterms® (International Commercial Terms) הם כללים שמפרסמת לשכת המסחר הבינלאומית (ICC). לפי ICC הם מתארים שלושה דברים: חובות, כלומר מי עושה מה בין המוכר לקונה (למשל מי מארגן הובלה או ביטוח ומי משיג מסמכי משלוח ורישיונות יצוא ויבוא); סיכון, כלומר איפה ומתי המוכר "מוסר" את הסחורה והסיכון עובר לקונה; ועלויות, כלומר מי אחראי לאילו הוצאות, למשל הובלה, אריזה, טעינה ופריקה.
מהם אינקוטרמס?
Incoterms® 2020 היא הגרסה העדכנית, והיא נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2020. בתוכנית העבודה של ICC לשנת 2026 נכתב שמתחילה העבודה על הגרסה הבאה, Incoterms® 2030. ICC מחלקת את הכללים לשתי קבוצות:
- כללים לכל אמצעי הובלה: EXW, FCA, CPT, CIP, DAP, DPU, DDP
- כללים להובלה בים ובנתיבי מים פנימיים: FAS, FOB, CFR, CIF
כללים לכל אמצעי הובלה
EXW - Ex Works (מקום המסירה הנקוב)
המוכר מוסר את הסחורה כשהוא מעמיד אותה לרשות הקונה במקום נקוב (למשל מפעל או מחסן), שיכול להיות החצרים של המוכר או מקום אחר. המוכר לא צריך להעמיס את הסחורה על כלי האיסוף ולא לשחרר אותה ליצוא. השחרור ליצוא, למעבר וליבוא הוא באחריות הקונה ועל חשבונו.
FCA - Free Carrier (מקום המסירה הנקוב)
המוכר מוסר את הסחורה למוביל או לאדם אחר שהקונה מינה, בנקודה הנקובה (אם נקבעה) במקום הנקוב.
CPT - Carriage Paid To (מקום היעד הנקוב)
המוכר מתקשר עם מוביל ומשלם את ההובלה עד היעד הנקוב. הוא מוסר את הסחורה, והסיכון עובר לקונה, כשהיא נמסרת למוביל. כשהצדדים לא קבעו נקודת מסירה מסוימת, לפי ICC הסיכון עובר במסירה למוביל הראשון.
CIP - Carriage and Insurance Paid To (מקום היעד הנקוב)
כמו CPT, ובנוסף המוכר מבטח את הסחורה. ב-Incoterms® 2020 הביטוח ב-CIP הוא כיסוי רחב, לפי Institute Cargo Clauses (A) או סעיף דומה, והצדדים רשאים להסכים על כיסוי נמוך יותר.
DAP - Delivered at Place (מקום היעד הנקוב)
המוכר מוסר את הסחורה, והסיכון עובר לקונה, כשהיא מועמדת לרשות הקונה על אמצעי ההובלה שהגיע, מוכנה לפריקה, במקום היעד הנקוב. המוכר משחרר את הסחורה ליצוא, ואין לו חובה לשחרר אותה ליבוא, לשלם מכס יבוא או לבצע פעולות מכס ביבוא.
DPU - Delivered at Place Unloaded (מקום היעד הנקוב)
המוכר מוסר את הסחורה, והסיכון עובר לקונה, אחרי שהסחורה נפרקה מאמצעי ההובלה שהגיע והועמדה לרשות הקונה במקום היעד הנקוב. לפי ICC זה הכלל היחיד שמחייב את המוכר לפרוק את הסחורה ביעד, וכשהצדדים לא רוצים שהמוכר יישא בסיכון ובעלות של הפריקה, ICC ממליצה על DAP במקומו. DPU החליף ב-Incoterms® 2020 את DAT (Delivered at Terminal), כדי להבהיר שהיעד יכול להיות כל מקום ולא רק מסוף.
DDP - Delivered Duty Paid (מקום היעד הנקוב)
הסחורה מועמדת לרשות הקונה על אמצעי ההובלה שהגיע, מוכנה לפריקה, במקום היעד הנקוב, כשהיא כבר משוחררת ליבוא. המוכר אחראי למכס היבוא ולמסים, ולפי ICC זה הכלל שמטיל על המוכר את רמת החובות הגבוהה מכל אחד עשר הכללים. חובת ביטוח אין בו.
כללים להובלה בים ובנתיבי מים פנימיים
לפי ICC, ארבעת הכללים האלה נועדו למצב שבו המוכר מעמיס את הסחורה על כלי שיט (או, ב-FAS, מניח אותה לצדו) בנמל ים או נהר.
FOB - Free on Board (נמל המשלוח הנקוב)
המוכר מוסר את הסחורה על סיפון כלי השיט שהקונה מינה, בנמל המשלוח הנקוב. הסיכון עובר כשהסחורה על הסיפון, ומרגע זה הקונה נושא בכל העלויות.
CFR - Cost and Freight (נמל היעד הנקוב)
המוכר מוסר את הסחורה על סיפון כלי השיט ומתקשר להובלתה עד נמל היעד הנקוב. הסיכון עובר כשהסחורה על הסיפון, ואין למוכר חובה לבטח את הסחורה עבור הקונה.
CIF - Cost, Insurance and Freight (נמל היעד הנקוב)
כמו CFR, ובנוסף המוכר מבטח את הסחורה. ב-Incoterms® 2020 הביטוח ב-CIF הוא כיסוי מצומצם, לפי Institute Cargo Clauses (C) או סעיף דומה, והצדדים רשאים להסכים על כיסוי רחב יותר.
FAS - Free Alongside Ship (נמל המשלוח הנקוב)
המוכר מוסר את הסחורה כשהיא מונחת לצד כלי השיט שהקונה מינה (למשל על רציף או על דוברה), בנמל המשלוח הנקוב. הסיכון עובר כשהסחורה לצד כלי השיט, ומרגע זה הקונה נושא בכל העלויות.
משלוח אווירי ומכולות: מה ICC כותבת
- כדוגמה לבחירה של כלל לא מתאים, ICC מביאה חוזה FOB בנקודה יבשתית, למשל שדה תעופה או מחסן, וכותבת שהוא "לא הגיוני".
- כשהסחורה נמסרת למוביל לפני שהיא על הסיפון, למשל במסוף מכולות, FOB לא מתאים, ו-ICC כותבת שכדאי לשקול FCA במקומו.
- כשמשתמשים ביותר מאמצעי הובלה אחד, למשל כשהסחורה נמסרת למוביל במסוף מכולות, ICC כותבת שהכלל המתאים הוא CIP ולא CIF.
- ICC ממליצה לנקוב בנמל, במקום או בנקודה בצורה המדויקת ביותר, ולכתוב בחוזה את הכלל, את המקום ואת השנה, למשל "FCA נמל התעופה בן גוריון Incoterms® 2020". לפי ICC, השמטת השנה עלולה לגרום לבעיות שקשה לפתור.
טבלת עזר: אחריות המוכר
| כלל | שחרור ליצוא | הובלה | ביטוח | שחרור ליבוא |
|---|---|---|---|---|
| לכל אמצעי הובלה | ||||
| EXW | - | - | - | - |
| FCA | ✓ | - | - | - |
| CPT | ✓ | ✓ | - | - |
| CIP | ✓ | ✓ | ✓ | - |
| DAP | ✓ | ✓ | - | - |
| DPU | ✓ | ✓ | - | - |
| DDP | ✓ | ✓ | - | ✓ |
| להובלה בים ובנתיבי מים פנימיים | ||||
| FAS | ✓ | - | - | - |
| FOB | ✓ | - | - | - |
| CFR | ✓ | ✓ | - | - |
| CIF | ✓ | ✓ | ✓ | - |
✓ פירושו שהמוכר חייב בכך. לפי ICC, חובת ביטוח יש למוכר רק ב-CIP וב-CIF, השחרור ליצוא מוטל על הקונה רק ב-EXW, והשחרור ליבוא מוטל על המוכר רק ב-DDP.
ביבוא לישראל: תנאי המכר וערך המכס
באוגדן המכס של רשות המסים, פרק 2 (הערכה, בנוסח מ-30 במרץ 2017), המעריך בודק שתנאי המשלוח או המסירה שבשטר המטען תואמים לאלה שבחשבון הספק. כשבמסמכי היבוא לא מפורטים תנאי המכר, מתייחסים לעסקה כעסקת EXW. המעריך גם בודק שבערך המוצהר נכללו דמי ההובלה ודמי הביטוח, ולפי סעיף 133(א)(5) לפקודת המכס מוסיפים לערך העסקה את עלויות ההובלה של הטובין עד נמל היבוא או מקום היבוא.
מקורות: לשכת המסחר הבינלאומית (ICC): ספר Incoterms® 2020 בספרייה הדיגיטלית שלה, ודפי Incoterms® באתר שלה. רשות המסים: אוגדן המכס, פרק ההערכה.
Incoterms® הוא סימן מסחר של לשכת המסחר הבינלאומית (ICC). המדריך נועד למידע בלבד ואינו ייעוץ משפטי.
רוצים לבדוק את הטיסה שלכם?