בקצרה: לפי חוק הדרכונים, אזרח ישראלי מציג בכניסה לישראל וביציאה ממנה דרכון ישראלי או תעודת מעבר ישראלית, ולפי חוק האזרחות, אזרח ישראלי שיש לו גם אזרחות זרה נחשב לעניין חוקי ישראל אזרח ישראלי. באופן חריג, ועד 31 בדצמבר 2026, רשות האוכלוסין וההגירה מאפשרת לאזרחים ישראלים להיכנס ולצאת בדרכון זר בתוקף. לפי הקונסוליה של ישראל בשיקגו, במקרים אלה אין צורך למלא בקשת ETA, אבל יש לשאת את הדרכון הישראלי, גם אם אינו בתוקף.
הכלל: דרכון ישראלי לאזרח ישראלי
סעיף 2א בחוק הדרכונים, התשי"ב-1952, קובע: "אזרח ישראלי יציג, בעת כניסתו לישראל ובעת יציאתו ממנה, לפני קצין ביקורת הגבולות, דרכון ישראלי או תעודת מעבר ישראלית". לפי אותו סעיף, השר רשאי, בנסיבות מיוחדות, לאשר כניסה ויציאה על סמך דרכון או תעודת מעבר אחרים.
משרד החוץ מדגיש, בדף של שגרירות ישראל בוושינגטון, שחובתו של כל אזרח ישראלי לפי החוק להיכנס לישראל ולצאת ממנה תמיד במסמך נסיעה ישראלי. באותו דף: כל אזרח ישראלי ששוהה בחו"ל, קטין או בגיר, צריך לשאת איתו תמיד מסמך נסיעה ישראלי בתוקף, ומסמכי הנסיעה שהמדינה מנפיקה לאזרחיה הם רכוש המדינה.
לפי סעיף 14 בחוק האזרחות, התשי"ב-1952, אזרח ישראלי שהוא גם אזרח של מדינה אחרת נחשב, לעניין חוקי ישראל, אזרח ישראלי. לפי אותו סעיף, חוץ מבהתאזרחות, רכישת אזרחות ישראלית לא תלויה בוויתור על אזרחות קודמת.
מי אזרח ישראלי
חוק האזרחות מונה שבע דרכים שבהן נרכשת אזרחות ישראלית: שבות (עלייה לפי חוק השבות), ישיבה בישראל, לידה, לידה וישיבה בישראל, אימוץ, התאזרחות והענקה.
לפי סעיף 4 בחוק, אזרח מכוח לידה הוא מי שנולד בישראל כשאביו או אמו אזרחים ישראלים, וגם מי שנולד מחוץ לישראל כשאביו או אמו אזרחים ישראלים מכוח שבות, מכוח ישיבה בישראל, מכוח התאזרחות, מכוח אימוץ, או מכוח לידה בישראל. הורה שנולד בעצמו בחו"ל וקיבל את האזרחות רק מכוח לידה לא מופיע ברשימה הזו, ולכן לא מעביר את האזרחות מכוח לידה לילד שנולד בחו"ל.
ילד שנולד בחו"ל נרשם במרשם האוכלוסין. לפי רשות האוכלוסין, הורים שגרים בחו"ל יכולים להגיש את הבקשה בנציגות ישראל הקרובה למקום מגוריהם, והשירות ניתן ללא תשלום. תעודת הלידה צריכה להיות מקורית, מתורגמת ומאומתת: בחותמת אפוסטיל אם הונפקה במדינה שחתומה על אמנת האפוסטיל, ובאימות קונסולרי אם לא.
ההקלה לדרכון זר, עד 31.12.2026
באופן חריג, ועד 31 בדצמבר 2026, רשות האוכלוסין וההגירה מאפשרת לאזרחים ישראלים שמחזיקים בדרכון זר בתוקף לצאת מישראל ולהיכנס אליה עם הדרכון הזר. ההקלה הוארכה כמה פעמים, וההארכה האחרונה פורסמה באוגוסט 2026.
לפי הקונסוליה של ישראל בשיקגו (עדכון מספטמבר 2026), במקרים אלה אין צורך למלא בקשת ETA, אבל יש לשאת את הדרכון הישראלי, גם אם אינו בתוקף. לפי הקונסוליה באטלנטה, מציגים את הדרכון הישראלי בהגעה לישראל ועוברים בתור של בעלי דרכון ישראלי.
בדף של שגרירות ישראל בוושינגטון כתוב שחברות תעופה עשויות לא לאפשר עלייה למטוס עם מסמך נסיעה שפג תוקפו, ושאת המידע צריך לבדוק מול חברת התעופה.
דרכון ביומטרי ודרכון מהנציגות
לפי משרד החוץ, דרכון ביומטרי מונפק רק בישראל, לתקופה של עד 10 שנים. נציגויות ישראל בחו"ל מנפיקות דרכון רגיל, לא ביומטרי, לתקופה של עד 5 שנים או לפי הזכאות, ולא מחדשות דרכון ביומטרי. תעודת זהות מונפקת רק בישראל, ואי אפשר להנפיק או לחדש אותה בנציגות.
לפי הקונסוליה באטלנטה, אפשר לחדש דרכון ישראלי גם בזמן ביקור בישראל, ברשות האוכלוסין, בתור שנקבע מראש.
הוצאת דרכון ישראלי בחו"ל
את השירות נותנות נציגויות ישראל בחו"ל, והכללים משתנים מנציגות לנציגות. לפי הדף של שגרירות ישראל בוושינגטון:
- בגיר (מגיל 18) יכול בדרך כלל לחדש דרכון בדואר, בלי להגיע לנציגות.
- אזרח שלא ביקר בישראל ב-10 השנים האחרונות צריך להגיע בעצמו.
- מי שמעולם לא החזיק דרכון או תעודת מעבר ישראליים לא שולח בקשה בדואר, אלא פונה קודם במייל למחלקה הקונסולרית.
- בחידוש דרכון לקטין (עד גיל 18), הקטין מגיע עם ההורים. אם שני ההורים רשומים במרשם האוכלוסין כנשואים זה לזה, די בהורה אחד.
- בהגעה אישית, ככל האפשר הדרכון מונפק במקום. בדואר, השגרירות ממליצה להיערך ל-3-4 שבועות לכל התהליך.
בקונסוליה בטורונטו, לעומת זאת, מי שמבקש דרכון או תעודת מעבר ישראליים בפעם הראשונה, בכל גיל, צריך להגיע בעצמו, ובהארכת מסמך נסיעה לקטין, הקטין מגיע עם אחד ההורים.
המידע במאמר כללי בלבד, ומועדים ונהלים משתנים. במקרה של סתירה בינו לבין הוראות הדין, הוראות הדין גוברות.
מקורות: חוק הדרכונים, חוק האזרחות, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד החוץ (שגרירות ישראל בוושינגטון והקונסוליות בשיקגו, באטלנטה ובטורונטו).
טסים מנתב"ג או אליו?